היסטוריה

בניין יד אבנר - החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם
לימודי גיאוגרפיה החלו באוניברסיטת תל-אביב כבר בשנת 1964 סמוך לאחר יסודה מקורסים שניתנו בחוגים: היסטוריה של המזה"ת (מדעי  הרוח) ולימודי ארצות מתפתחות (מדעי החברה). מוסדות האוניברסיטה אישרו בסוף שנת 1966 את הקמתו של החוג לגיאוגרפיה, בפקולטה למדעי הרוח, תחילה  ללימודים דו-חוגיים. יוזמי ומארגני הקמת החוג היו פרופ' אלישע אפרת ופרופ' משה ברוור, שהכינו תוכנית רחבה ללימודי תואר ראשון. באופייה ובהרכבה הייתה זו תוכנית בעלת תכנים שונים וחדשנים לעומת זו של לימודי הגיאוגרפיה האוניברסיטאיים שהתקיימו כבר אז בירושלים. כך למשל, נכללו במערכת שעורים בגיאוגרפיה מתמטית ומבוא לאסטרונומיה, גיאוגרפיה מדינית, גיאוגרפיה צבאית, גיאוגרפיה חקלאית, גיאוגרפיה רפואית, גיאוגרפיה של ארצות מתפתחות, מבוא לאנתרופולוגיה, גיאולוגיה, פדולוגיה, הידרולוגיה, סטטיסטיקה לגיאוגרפים ועוד. כמו כן נכללו בלימודי החובה של החוג סיורים וקמפוסים של עבודת שדה.
 
בשנת 1970 (לקראת שנת הלימודים תשל"א) הוענק לחוג מעמד של "חוג מורחב" ולתלמידיו  זכות של לימודים חד-חוגיים. ב -1971 (לקראת שנת  הלימודים תשל"ב)  נפתחו בחוג לימודי תואר שני (מ.א.) והותר לחוג להדריך תלמידים לקראת תואר שלישי (ד"ר). מערכת הלימודים הורחבה, בהתאם, והקיפה את כל הנושאים של התוכנית המקורית. נכללו גם לימודי מדעים שבאותם הימים עוד לא נלמדו באוניברסיטה, כגון: גיאולוגיה, פדולוגיה והידרולוגיה. וסגל החוג גדל במידה רבה.
כבר עם רישום התלמידים לחוג בראשית 1967, התברר שמספר המעוניינים בלימודי גיאוגרפיה גדול בהרבה ממכסת התלמידים שנקבעה לראשית פעילותו של החוג (40), מה  שהביא לביטול הגבלת מספר התלמידים שהחוג רשאי  לקלוט. לימודי החוג החלו רשמית בסתיו 1967 (שנת  הלימודים תשכ"ח).
 
בסגל ההוראה שולבו כמה מבכירי המדענים המומחים בתחומי הנושאים שנכללו במערכת הלימודים. בהם, חברי סגל בחוגים אחרים באוניברסיטה, מורי המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, ראשי מוסדות מדעיים בשרות המדינה (השרות המטאורולוגי, המרכז  למיפוי ישראל ועוד). בעבודתו המדעית של החוג (הוראה  ומחקר) השתתפו גם כפרופסורים אורחים כמה מטובי הגיאוגרפים מאוניברסיטאות  בחו"ל.
 
ב-1971 אישרה הנהלת האוניברסיטה לחוג פתיחת מגמה בגיאודזיה וקרטוגרפיה, בתיאום עם המרכז למיפוי ישראל (מפ"י), להכשרת מודדים מוסמכים וקרטוגרפים. זאת בעקבות הסכם שהושג בין שר העבודה יוסף אלמוגי לבין ראש החוג למימון מגמה זו על ידי משרד העבודה. הלימודים  שנפתחו בראשית שנת תשל"ב נועדו לפתור את בעיית  המחסור במודדים מוסמכים אך גם להכשיר מודדים בעלי ידע נאות בגיאוגרפיה. לימודי מגמה זו נמשכו עד שנת תשמ"ה. בתקופת פעילותה של המגמה הוכשרו בה כ-300 מודדים מוסמכים, המהווים עד היום חלק גדול מהעוסקים  במקצוע זה.
 
המעבר לבניין יד אבנר ב-1972 קיבלה  האוניברסיטה שלד  של  מבנה בשכונת אפקה שעמד מספר  שנים בשיממונו והתחייבה להשלימו ולהשתמש בו לפעילויותיה  שהתרחבו אז בקצב מהיר. 
המבנה, הקרוי "יד אבנר", נועד תחילה לשמש את ארגון "ותיקי ההגנה" (נקרא על שם  אחד  מראשיו  שנהרג במלחמת השחרור) שלא הצליח להשיג את האמצעים  להשלמתו.
ב"מירוץ" לקבלת  הבנין  זכה  החוג לגיאוגרפיה שהיה  שרוי מאז  כינונו בתנאי "דיור" קשים בקומת הקרקע של בניין  גילמן. בתהליכי השלמת הבניין נלקחו בחשבון צרכיו המיוחדים של החוג ויעדי הפיתוח וההתרחבות שהציב  לעצמו. החוג עבר למעונו החדש, בו הוא שוכן עד היום,  בסתיו 1973 (לקראת  שנת  הלימודים  תשל"ד). למרות העובדה ש"יד  אבנר" נמצא מחוץ לקמפוס של האוניברסיטה (כ-200  מטר מגבולו  הצפוני) המעבר אליו הביא ברכה ורווחה רבה לחוג ומרחב שאיפשר לו לממש את יעודיו. הוקמה בו ספרייה מקצועית גדולה, ספריית מפות גדולה ועשירה, תחנה מטאורולוגית, מעבדות ומוקדי מחקר.
 
בשנות קיומו ערך החוג לתלמידיו גם סיורי לימודים בארצות  זרות. אלו כללו את אתיופיה, נפאל וצפון הודו, מצרים, טורקיה וספרד.
 
החוג ממשיך לשקוד על קידום המחקר וההוראה ועל התחדשות. בעשור האחרון התפתחו בו מעבדות מחקר מתקדמות בתחומים שונים, חלה עליה רבה במספר תלמידי התואר השני ובתלמידי מחקר.
 
לארבעה מחברי הסגל האקדמי הבכיר של החוג הוענק פרס ישראל על הישגיהם במחקר ותרומתם למדע, החוג הוא השני מכלל חוגי האוניברסיטה במספר זוכי פרס זה. 
למורי החוג קשרי מחקר ופעילות מדעית עם עמיתים באוניברסיטאות רבות ברחבי העולם, בזכות קשרים אלו ויוקרת מעמדו של החוג בקהיליית הגיאוגרפים הבינלאומית נערכים בו כנסים בינלאומיים.
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
Developed by
Design by
Basch Interactive