היסטוריה

החוג לגיאוגרפיה (לימים גיאוגרפיה וסביבת האדם) באוניברסיטת תל אביב נוסד בשנת 1964 במסגרת הפקולטה למדעי הרוח. יוזמי הקמת החוג היו פרופ׳ משה ברוור ופרופ' אלישע אפרת (לימים חתני פרס ישראל לשנת 2002 ושנת 2007 בהתאמה), שהכינו תוכנית רחבה ללימודי תואר ראשון, שונה באופייה ובהרכבה מלימודי הגיאוגרפיה באוניברסיטאות אחרות בארץ, כזו הכוללת בין השאר גיאוגרפיה מתמטית, מדינית, צבאית, אנתרופולוגיה, סטטיסטיקה ועוד.

עם רישום התלמידים לחוג בראשית 1967, התברר כי מספר המעוניינים בלימודי גיאוגרפיה גדול בהרבה ממכסת התלמידים שנקבעה לראשית פעילותו של החוג ומכסה זו הוסרה.

בשנת 1971 נפתחו בחוג לימודי תואר שני (מ.א.) כמו גם היתר/אישור להדריך תלמידים לקראת תואר שלישי (ד"ר). מערכת הלימודים הורחבה, ונכללו בה גם לימודי מדעים שבאותם הימים עוד לא נלמדו באוניברסיטה, כגון: גיאולוגיה, פדולוגיה (לימודי קרקע) והידרולוגיה.

בסתיו 1973 עבר החוג למעונו הנוכחי, בבנין יד אבנר. המעבר לבניין איפשר לחוג להתרחב ולממש את ייעודיו. הוקמה בו ספרייה מקצועית וספריית מפות, תחנה מטאורולוגית ו-9 מעבדות מחקר בתחומי הגיאוגרפיה האנושית, הפיזית וגיאואינפורמטיקה.

במהלך שנות קיומו ערך החוג לתלמידיו סיורים רבים - הן בארץ והן בחו"ל,  והמשיך לשקוד על קידום המחקר הגיאוגרפי המסורתי והחדשני כמו למשל תחום הגיאואינפורמטיקה ותחום התכנון העירוני אזורי. בעשור האחרון , נכרת עליה רבה במספר תלמידי התואר השני והשלישי. מלבד פרסי ישראל שהוענקו לפרופ׳ ברוור ולפרופ׳ אלישע אפרת מקימי החוג, הוענקו עוד שני פרסי ישראל לחברי הסגל האקדמי הבכיר של החוג – פרופ׳ שמואל אביצור (1997) ופרופ׳ מנשה הראל (2002) שהוענקו על הישגיהם במחקר ותרומתם למדע ולקשרי מחקר ופעילות מדעית עם עמיתים באוניברסיטאות רבות ברחבי העולם.