המעבדה לעיצוב עירוני

ראש המעבדה: פרופ' טלי חתוקה

​

המעבדה מבקשת לאתגר, לשכלל ולעדכן את הידע בתחום התכנון העירוני, בישראל ובעולם. באמצעות עיסוק במגורים, תעסוקה, התחדשות עירונית ונוף עירוני מציעה המעבדה כיווני מחשבה חדשים על סביבות החיים של האדם. המעבדה לעיצוב עירוני (LCUD) היא גוף מחקר שנוסד בשנת 2009 על ידי האדריכלית ד"ר טלי חתוקה. מאז הקמתה, עוסקת המעבדה בשכלול הידע, המתודות וארגז הכלים העומדים לרשות המתכנן, האדריכל והגיאוגרף. באמצעות תהליך של פיתוח יצירתי וביקורתי, נחקרים הקשרים בין ההיבטים החברתיים והפיזיים בעיר ונבחנות אסטרטגיות ניסיוניות לקובעי מדיניות בנושאים של תכנון ועיצוב עירוני. כמסגרת תיווך בין הפרקטיקה לתיאוריה, המעבדה משמשת כמקום של ייצור והפצת ידע ומקדמת שיתופי פעולה עם רשויות, קהילות וחוקרים בתחום ההתחדשות והעיצוב העירוני.

הפרויקטים שמובילה המעבדה מתמקדים בשלושה תחומים:

קונפליקט וחזון

התנגדויות מרחביות וקונפליקטים בערים אינן תופעות חדשות. מחקרי המעבדה עוסקים בזיקה שבין אלימות עירונית למדיניות. הפרויקטים מתמקדים במחאות פוליטיות, ומתחים בין קבוצות חברתיות על רקע תנועות הגירה.

עיצוב ותכנון עיר

טכנולוגיה, אלימות, שינויי אקלים משפיעים ומשנים את תכנון המרחב הבנוי.  הפרויקטים בתחום זה מתמקדים בשלושה נושאים עיקריים: 1. הדינמיקה בין טכנולוגיות המידע והתקשורת (ICT) לבין השגרה היומית של אנשים בערים, 2. התמודדות עם בעיות האקלים בתכנון המרחב הציבורי, 3. היחסים בין הפיתוח התעשייתי לבין העיר. בין הפרויקטים הבולטים, בשיתוף עם פרופ' ערן בן יוסף (MIT), הוא עירוניות תעשייתית. הפרויקט בוחן טיפולוגיות שונות של יחסי עיר-תעשייה, בארץ ובעולם. המטרה המרכזית של הפרויקט היא להעמיק את ההבנה של הדינמיקה בין עיר-תעשייה ולקדם את הייצור כמרכיב מפתח בפיתוח ותכנון ערי העתיד. נקודת המוצא של המחקר והיוזמות במסגרת פרויקט זה, היא שהסביבה התעשייתית היא חלק מרכזי בעיצוב סביבת החיים העירונית. 

סביבות מגורים

 המעבדה מתמקדת בניתוח סביבות מגורים בזיקה לתכנון פיזי, כלכלה וסוגיות סביבתיות. הפרויקט הבולט של המעבדה בתחום זה הוא המיפוי טיפולוגי של הנוף הבנוי בישראל. פרויקט בשותפות חברי המעבדה לעיצוב עירוני, שמטרתם לבחון את תבניות התכנון של המרחב והנוף בישראל. הספר הראשון, שכונה-מדינה (רסלינג, 2012), מתמקד ביחסים התלויים בין המדינה והאזרחים בסביבות המגורים. בספר השני, עיר-תעשייה (רסלינג, 2014), נבחנו סביבות העבודה של תושבי העיר ונחשפו היחסים הגלויים והסמויים בין העיר והתעשייה בסביבות העבודה. ארץ-גנים (רסלינג, 2017), מתמקד ביחסים שבין תושב העיר למרחב הציבורי והאופן שבו מתוכננות סביבות הפנאי בעיר. שלושת הספרים, מתחקים  ומתעדים את המתחים ואורחות החיים בסביבות העירוניות בישראל של תחילת המאה ה-21. 

קישורים:

אתר המעבדה >

אורבנולוגיה, בלוג >